שרתי סולו בקתדרלת נוטרדאם, שם האקוסטיקה הייתה מדהימה.

כל מי ששמע את סטפני וולטריפ שרה לא יכול שלא להיות שבויה בעומק ובכישרון המוזיקלי שלה. ההילל תפס אותה בהופעה האחרונה באל ואקורו בטמרינדו והכיר אותה קצת יותר טוב.

אתה מטוסון, אריזונה. מה הביא אותך לכאן לתמרינדו?

הייתי בעבודה שבה לבשתי חצאיות עיפרון, נעלי עקב ואיפור כל יום. החלטתי שאני לא יכול לעשות את זה יותר, אז מכרתי את כל הדברים שלי וקניתי כרטיס בכיוון אחד לקוסטה ריקה. כאן זכיתי לראות מוזיקאים מקומיים מופיעים וקיבלתי השראה להתחיל לשיר שוב.

הקהל כאן באל ואקורו נהנה מאוד מההופעה שלך. מתי התחלת לשיר לראשונה?

הייתי בן 8 כשהבנתי שאני אוהב לשיר ואמא שלי שלחה אותי לשיעורי קול. כשהגעתי לתיכון, הצטרפתי למקהלה וזה היה קסום לשמוע את כל החלקים וההרמוניות. מאוחר יותר התמזל מזלי להיבחר לשיר עם מקהלה שנסעה לאירופה. שרתי סולו בקתדרלת נוטרדאם, שם האקוסטיקה הייתה מדהימה. הרגשתי כאילו אני מרחפת בחלום.

זו די תסרוקת... או חוסר בה.

השיער שלי? זה הרגיש כל כך משחרר לזמזם את הכל. ביקשתי מהחברים והמשפחה שלי לעשות את זה בחג ההודיה לפני שיצאתי להרפתקה הגדולה שלי. רבים היו מודאגים, אבל כשהסתכלתי במראה, הרגשתי כמו מטומטמת. לא עוד כימיקלים, מוצרים והתעסקות על השיער שלי. שמעתי שבכל מקרה חם ולח בקוסטה ריקה. עברו שבעה חודשים ואין לי תוכניות לגדל אותו בחזרה. פשוט התחלתי לחיות בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר. אתה חי רק פעם אחת, נכון?

אז מה קורה עכשיו?

לתמרינדו יש קהילה כל כך נהדרת. לא עבר זמן רב עד שפגשתי מוזיקאים והפעלתי שוב את הקול שלי. עכשיו אני שר עם ג'סי בישופ המוכשר מאוד בצמד, מבצע בלוז, רוק, סול וקאנטרי. אני גם מרכיב להקה שעדיין נמצאת בתהליך. אני קורא לזה פינקי גווארו. זה יהיה שילוב של פאנק, אינדי רוק ופאנק - סוג המוזיקה שעושה לך חשק לרקוד!

עם זה סטפני חזרה לעבודה עושה את מה שהיא עושה הכי טוב - לשיר, לרקוד וליהנות.