קפטן ג'ון פול ג'ונס אמר פעם, "אני רוצה שלא יהיה לי שום קשר עם שום ספינה שאינה מפליגה מהר; כי אני מתכוון ללכת בדרך רעה."

זו פילוסופיה שעסקתי בה כל חיי. ספינה היא הנכס החשוב ביותר שלנו. זה חייב להיות חזק, ארוך טווח ומהיר. הג'ון פול דה-ג'וריה ממלא את החשבון בכל שלוש הקטגוריות, ולפיכך הוא אידיאלי עבור מה שאנו צריכים בספינה כדי להפליג אל דרך הפגיעה.

מה זה בדיוק אומר להפליג לדרך הנזק ומה זה דורש?

יש לנו את הספינה, ויש לנו את הצוות ואני מקבל רק אנשי צוות שמוכנים לסכן את חייהם כדי להגן על הלקוחות שלנו בים. זה אומר להיכנס למצב באומץ עם נחישות ונחישות.

כבר בשנת 1979, הוצאתי את כלי השיט הראשון שלי את Sea Shepherd. היעד שלנו היה צייד הלווייתנים הפיראט סיירה, מבצע הרג הלווייתנים הידוע לשמצה באוקיינוס. המטרה שלי, כשעזבתי את בוסטון כדי לחצות את האוקיינוס ​​האטלנטי, הייתה למצוא את הספינה הזו ולנגח אותה ולנטרל אותה. מלבדי, היו 19 אנשי צוות.

ב-16 ביולי מצאנו את הסיירה ורדפנו אחריה 200 מיילים לתוך הנמל הפורטוגזי של לייקס. לא יכולתי לפעול בים בגלל מזג אוויר גרוע. נקשרנו לאישור מותאם אישית בזמן שהסיירה נסחפה בנמל.

לאחר שהתייצבתי עם הרשויות, קיבלתי הודעה שהסיירה מתכוננת ליציאה. ביקשתי אישור וזה נדחה. לא הייתה שום סיכוי שאני אתן לציד הלווייתנים הפיראט הזה לברוח, אז הזמנתי אסיפת צוות על הסיפון כדי להודיע ​​שהאישור יהיה לעזאזל, אנחנו יוצאים לאן שהסיירה נסחפת ואנחנו נגרום לכלי השיט הזה.

בטוח שייעצר

אני זוכר שאמרתי, "היום הוא היום שבו הסיירה מתה." אמרתי לצוות, "אני לא יכול להבטיח שלא תיפגע אבל אני די יכול להבטיח שכולנו נעצר, אז הבחירה היא שלך. אם אתה איתי, נהדר, ואם אתה לא, יש לך 10 דקות לארוז ולהיות על המזח."

עשר דקות לאחר מכן, 17 אנשי צוות היו על המזח, והותירו אותי רק עם המהנדס הראשי פיטר ווף מאוסטרליה והמהנדס השלישי ג'רי דוראן מהוואי.

הורדנו ובנינו מהירות כשחצינו את הנמל. התנפצנו אל חרטום הסיירה כדי לפגוע בהרפון ולאחר מכן עשינו סיבוב של 360 מעלות לכיוון הימני, והבאנו אותנו בצד היורד של ציידי הלווייתנים. ראיתי את קפטן נורווגי ארוויד נורדנגן מרים את הרובה שלו ושמעו כדורים מצלצלים על מעקה כנפי גשר הפלדה. הוא לא יכול היה לעצור אותנו, ובמהירות מלאה פגענו בגוף הנמל ממש מאחורי הפסגה הקדמית, וקרענו את הגוף לתוך תא ההקפאה. לאחר מכן התנתקנו ויצאתי מהנמל במסלול צפוני, רדפתי על ידי כלי שיט פורטוגלי שאיים לירות עלינו. הייתי צריך לקרוא לבלוף שלהם, אבל עם עצמי ושני אנשי צוות בלבד, הגשנו והסכמנו לחזור לנמל. זו הייתה הטעות היחידה שעשיתי באותו יום.

כשהיינו שוב ליד המזח, נלקחתי לפני רב החובל. הוא התכוון להאשים אותי ברשלנות פלילית חמורה עד שציינתי שאין שום דבר רשלני במה שעשינו. פגענו בספינה הזו בכוונה. הוא צחק, ואז אמר, "אנחנו לא יודעים מי הבעלים של הספינה הזו. הם לא הגישו תלונה ועד שהם עושים זאת, אתה חופשי ללכת".

כשיצאתי מהמשרד שלו, כמה מהצוות שערק היו שם ואחד מהם אמר, "אם הייתי יודע שניצלנו מזה, הייתי נשאר".

לסכן הכל

עניתי שלא חשבתי שנעשה זאת, אבל לפעמים צריך להיכנס למצבים שבהם לא נראה כמו בריחה - ללכת על הכל ולסכן הכל בשביל המשימה.

הקריירה של הסיירה הסתיימה, אף אחד לא נעצר, וזה היה הניצחון הגדול הראשון שלנו - ניצחון שלא היה מושג בלי ללכת על הכל ולסכן הכל כדי לסגור את צייד הלווייתנים הפיראטיים הידוע לשמצה באוקיינוס.

למדתי גם לקח חשוב, וזה היה לקרוא לבלוף של כל צי שרודף אחרינו. אז בשנת 1981, חמקנו מהצי הסובייטי מול סיביר. ב-1985 וב-1986, הבחנו בהתקפה של הפרואים שירו ​​עלינו. ואז ב-1994, זה היה הצי הנורווגי מחוץ לארץ

החוף הצפוני של נורבגיה, שם נגחו בנו, ירו עלינו והטילו מטעני עומק מתחת לגוף שלנו. וכמובן, עסקנו בהצלחה עם משמר החופים היפני שהיו על סיפון ספינת המפעל היפנית Nisshin Maru.

מעט מושג ללא סיכון. סביר להניח שכל אסטרטגיה ללא סיכון תיכשל.

יש סיכונים ללכת למים מול איסלנד בקיץ הזה. למרות שאנו נפעל מחוץ למים הטריטוריאליים החוקיים של איסלנד, אני בטוח שמשמר החופים האיסלנדי יעקוב אחר התנועות שלנו. אין לנו שום כוונה לגרום לפציעה לציידי הלווייתנים, ובכוונתנו לפעול כחוק בניגוד לפעילותו הבלתי חוקית של Kristján Loftsson. פעולות ציד הלווייתנים שלו מפרות את ההקפאה העולמית של ועדת ציד הלווייתנים הבינלאומית על ציד לווייתנים מסחרי. הוא גם מפר את חוק צער בעלי חיים באיסלנד.

עם זאת, יש לשקול את כל האפשרויות, ואם מסיבה כלשהי איסלנד תגיב יתר על המידה ותתקוף אותנו פיזית, נגיב במצלמות שלנו. ואם נעצור פיזית, נפנה כל האשמה נגדנו על העמדת פעולות ציד הלווייתנים הבלתי חוקיות של איסלנד למשפט.

כל חיי המבקרים שלי הזהירו אותי שייהרג או אאסר בגלל הסיכונים שלקחתי. עם זאת, מ-1971 ועד עכשיו - תקופה של 52 שנים - מעולם לא נפצעתי קשה ולא הורשעתי בפשע חמור. כן, ירו עליי וירו בי, נגחו בי והשליכו עלי רימוני הלם; חטפתי טענת עומק והוכה פיזית... אבל בסך הכל, שום דבר לא רציני. ביליתי זמן בכלא בהמתנה למשפטים בהולנד, איסלנד וקנדה, ולאחר מכן שוחררתי. נתבעתי אזרחית פעמים רבות וזכיתי בכל פעם.

מעצרים, איומים, תביעות ותקיפות הם פשוט ערך עבור הקורס ושווים את הסיכון. כשאני חושב על מאות לווייתני סנפיר בסכנת הכחדה ולופטסון, קפטן אחאב בימינו, רוצה לשחוט, אני מרגיש בלבי שסיכונים כאלה מוצדקים. להציל את חייו של יצור אינטליגנטי ומודע לעצמו כמו לווייתן או דולפין זה מספק להפליא. לדעת שלווייתנים שוחים חופשי שאחרת היו מתים ממלא את ליבי בשמחה גדולה.

ובגלל זה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים. הספינה שלי, הצוות שלי ואני יצאנו לאיסלנד ב-31 במאי 2023, במטרה לעצור את הרג של עד 169 לווייתנים בסכנת הכחדה במים שבין איסלנד לגרינלנד.