ברוכים הבאים שוב לסדרת זרקור האמנים שלנו בשם "Making a Scene". בגיליון זה, אנו מציגים את העבודות הנבחרות של האמן הקוסטה-ריקני אלן מוריו, שצוין בפרופיל במאמר של Howler מינואר 2021 בשם ציור מה שבא באופן טבעי. אלן כאן עכשיו כדי לחלוק תובנות אישיות לגבי ההשראה והתהליך היצירתי מאחורי כמה מהציורים שנבחרו.

טיריבי

החיים בסן חוסה הם חוויה שחושפת הרבה ניגודים: אפשר להתבונן בצורה כמעט בכל מקום ביופיו הטבעי של העמק המרכזי. יחד עם זאת, הריקבון שלו ניכר - הכל למען הפיתוח. ריקבון זה של המערכות האקולוגיות מוצא נציג נאמן בנהרות המנקזים את אזור המטרופולין הגדול (GTA). הטיריב, מריה אגילר וטורס הם חלק מהנהרות המושפעים ביותר מפעילויות אנושיות.

היצירה הזו נוצרה כאלגוריה למרחבים הטבעיים המעטים שאנו עדיין יכולים לגשת אליהם, כאן ב-GTA, שנשמרים במצבם הטבעי. נהר טיריבי הוא, עבורי, מיוחד. קרוב למקור מימי הנהר הזה, העושר המקורי של האזור נשמר במצב טוב מאוד. זה מנוגד לתמונה של זרם מים זה נתון לזיהום.

בחלק זה של הנהר ניתן לצפות בקצאלים במקום קרוב מאוד למרכז הבירה. מדהים שיופי מסוג זה שורד במקום כזה, בהתחשב בכך שרק כמה קילומטרים במורד הזרם הוא הופך לאשפה עקב השלכה. הציור הזה נועד להזכיר לנו שיש סיבות לשמר את מה שעדיין נשאר.

שלווה

יצירה זו נוצרה ביחס למצב הנפשי המקרי בין המתבונן לנצפה, ברגע אקראי.

יום אחד טיילתי בשקט ונהניתי מתחושת סיפוק נעימה מאוד. לפתע הייתה לי השמחה לראות את הכפית הוורודה היפהפייה הזו יושבת באלגנטיות במים רדודים, רק על רגל אחת שלו. אפשר היה לראות את השלווה שלו. הרגשתי כאילו יש מצב של שלום משותף בין החיה לביני בפרק הזמן הקטן הזה. לכבוד אותו רגע של חיבור, החלטתי לצייר את אותה ציפור שנתנה לי את הרגע המיוחד הזה.

לפעמים אנו עדים לרגעים המעוררים השראה; זה היה המקרה של "טרנקילידאד".

מדרפלורה

זה מוזר איך מדי פעם, פרויקט מפסיק להיות מה שהיה מיועד ובסופו של דבר להיות משהו הרבה יותר טוב. זמן יכול לספק רמת התבגרות של הרעיון - מהנקודה שבה הוא נוצר ועד שהגיע הזמן לקחת את המברשות.

הסיכוי לפרויקט מאוד מעניין נוצר כאשר התבקשתי לעשות ציור קיר, עם התייחסות לצומח ובעלי החיים של קוסטה ריקה. אבל יחד עם זאת, רציתי שהעיצוב יהיה לא שגרתי. התעניינתי ביצירתיות רבה יותר מבחינת חשיפת האלמנטים והרכב הציור הסופי. למרות שהיצירה הסופית אושרה כמה ימים לאחר מכן, הודיעו לי שיש בעיית תקציב והפרויקט בוטל. 

עם זאת, "מדרפלורה" סירבה לֹא להיווצר, גם אם זה אומר להתרחק מהרעיון המקורי. לקחתי את המוטיבציה שכבר הייתה לי, שיניתי כמה מושגים וזה הופיע מולי בקסם: אודה למגוון הביולוגי, עם כמות טובה של אישיות משלו.

אנתרופוקן

ההשראה שלי לציור הזה הייתה כרוכה בהרהור רציני. מול העדויות שלבעלי חיים יש פחות בית גידול בימינו, חשבתי גם שהם התחילו לספוג חלק מההתנהגויות והמאפיינים האנושיים שלנו.

ההיסטוריה של כדור הארץ מאופיינת בארבעה עידנים. מהמבוגר ביותר ועד הצעיר ביותר, אלו הם התקופות ההאדאון, הארכאית, הפרוטרוזואיקון והפנרוזואיקון. יש עכשיו מה שנקרא "עידן אנתרופוקן".

עידן ה"אנתרופוקן" - המגיע מ"אנתרופו" עבור "אדם" ו"סנה" עבור "חדש" - היא יחידה לא רשמית של זמן גיאולוגי המשמשת לתיאור התקופה האחרונה בתולדות כדור הארץ. זה היה כשהפעילות האנושית החלה להשפיע באופן משמעותי על האקלים והמערכות האקולוגיות של כדור הארץ, וגרמה להכחדה המונית של מיני צמחים ובעלי חיים, אוקיינוסים מזוהמים ושינוי באטמוספירה, בין תוצאות מתמשכות אחרות.